משרד החקלאות
48. על האבסורד שבהפקדת הדאגה לשלומן של חיות המשק בידי משרד החקלאות כבר דובר רבות: מדובר במצב עניינים שבו השוחט מתבקש לדאוג לשלום החיות הנשחטות תחת ידיו. מדובר בעיוות גרוטסקי המשקף את העובדה, כי לחיות המשק אין כל מעמד משפטי, לא כל שכן מוסרי, שהלא משרד החקלאות תפקידו לדאוג לחקלאות, והאינטרסים שהוא מייצג הם של החקלאים ושל רווחי תעשיית המזון מהחי, תעשייה הבנויה על שיעבוד, התעללות והרג בעלי חיים.
49. התיקון למצב עניינים זה לא יכול להתמצות בהעברת סמכויות האכיפה ממשרד החקלאות למשרד לאיכות הסביבה (אם כי זהו צעד חשוב ומתבקש). מענה מקיף ומפורט יתמקד בשתי פעולות עקרוניות משלימות:
א. מצד אחד, הצרת צעדיה של החקלאות מן החי על-ידי חקיקה ואכיפה הולכת וגוברת של פרקטיקות קיימות כגון שלילת משלוחים של בעלי חיים ממדינות אחרות; איסור חשמול של תרנגולות מטילות; איסור גריסה וחניקה של אפרוחים בתעשיות הביצים; איסור מוחלט של כלובי הסוללה בתעשיית הביצים; איסור הפרדת ולד מאימו, וכד'. מטרת צעדים אלה ברורה ומוצהרת – להפחית את הכדאיות הכלכלית של תעשיות אלה, כל עוד הן אפשריות במסגרת החוק.
ב. מצד שני – יש לעודד את החקלאים לעבור לחקלאות צמחית. חשוב להדגיש – המטרה איננה להתעמר בחקלאים, גם לא לפגוע בהם. המטרה היא לבלום ולמנוע את ההתעמרות בבעלי החיים. משום כך, משרד החקלאות יעודד את החקלאות הצמחית על ידי מתן סבסוד ותמיכה כספית ומקצועית לכל חקלאי שיבקש להמיר את המשק שלו מחקלאות המשעבדת ומנצלת בעלי חיים לחקלאות מן הצומח. משרד החקלאות יקצה משאבים מיוחדים למחקר בתחומי החקלאות הצמחית ויעודד יבוא ויצוא של חקלאות צמחית – מוצרים, רעיונות ומיזמים.
משרד הבריאות והשירותים הוטרינרים –
- מדיניות רווחה היא יסוד מוסד במדינה הדוגלת בשוויון זכויות מהותי. משום כך, מערכת בריאות רצינית ואחראית המציעה את מיטב שירותיה לכל דכפין – היא חובה ממדרגה ראשונה. ברם, בעוד בכל הקשור לזכויות האדם מתחוללים מאבקים על דמותה של מערכת הבריאות כמערכת רווחה (למשל שירותי רפואה ציבוריים מול פרטיים, תקציב סל הבריאות וכד'), הרי שבכל הקשור לזכויות בעלי החיים האחרים – לא כלום. כחלק מן האפליה ההיסטורית של בעלי החיים מעולם לא נעשה אפילו ניסיון לעגן מערכת בריאות ציבורית מסובסדת עבור בעלי החיים.
- מערכת הבריאות תקלוט לתוכה את מערך השירותים הוטרינריים, על כל הכרוך בכך – סבסוד ציבורי, פיקוח מקצועי ופיתוח וקידום ההון האנושי (הרופאים הוטרינרים והצוות), המתקנים הרפואיים והטכנולוגיה. בכלל זה ידאג משרד הבריאות להקמת בתי חולים לבעלי חיים, תוך התמחות פרטנית במינים הביולוגיים השונים (בהתאם לצרכים) והקמת גופי הצלה וחירום רפואיים למען בעלי החיים. סימון אזרחי וביטוח רפואי לחיות המאומצות על-ידי אנשים פרטיים וגופים ציבוריים אינם חזון מופרך, להפך – הם ביטוי עמוק להכרה בערך החיים של בעלי החיים כולם.
משרד החינוך –
- בכל הקשור לשינוי ערכי בחברה הישראלית – אין זירה חשובה יותר מן הזירה החינוכית. תנועת צדק לכל מבקשת לשמור בקנאות בלתי מתפשרת על ערכיה, על היותה מפלגה המושתתת על שידוד מערכות ערכי ועל שאיפות אלטרואיסטיות, המניבות אמנם רווחים קצרי טווח וארוכי טווח לאדם עצמו, כפועל יוצא שלהם, אך לא נועדו למטרת רווח כזה. לא ייתכן שינוי ערכי מהותי מתוך התנהלות לא נקייה ואופורטוניסטית. לא מתקבל על הדעת לבקש את אמון הציבור ולפעול למען בעלי החיים מתוך מניעים פסולים, גלויים או נסתרים.
- תנועת צדק לכל מבקשת למנף את הייחוד שלה בנוף הפוליטי הקיים בכדי להעביר מסר חינוכי לכל שכבות הציבור. ייחודה של צדק לכל הוא בדאגה שלה גם ובעיקר לכל בעלי חיים שאין להם זכות הצבעה ואינם לוקחים חלק במשחק הכוחות האנושי. המהפכה אותה התנועה מייצגת יוצאת דופן בהיסטוריה האנושית – בעלי החיים אינם קבוצת כוח בתרבות האנושית, בשונה ממה שקרה במהפכות רבות אחרות (למשל: נציגות נשית, נציגות אפרו-אמריקנית, נציגות הומו-לסבית, ועוד). משום כך מדובר במהפכה שהיא תולדה של תפיסה מוסרית חדשה, מהפכה הנובעת ממניעים טהורים של חמלה ודאגה לאחר. הא ותו לא.
- את המסר הזה יש להנחיל במערכות החינוך השונות בישראל, ללא יוצא מן הכלל.
א. התנועה תדאג לבנות ולקדם מערכי לימודים חדשים, אשר ישתלבו בלימודי בתי הספר השונים. המערך הוא מערך רוחבי, כלומר לא רק שיעורים ייעודיים שיעסקו ישירות בזכויות בעלי חיים ובמצבם העגום תחת החברה האנושית, כי אם שילוב הולך וגובר של תכנים בנוגע לזכויות בעלי החיים בכל מגוון השיעורים: ביולוגיה, היסטוריה, אזרחות, ספרות ועוד.
ב. מערך הלימודים החדש ייבנה על-ידי מורים ואנשי חינוך בעלי ניסיון בכדי להתאים אותו למסגרת הגילאית: גני הילדים, בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והתיכונים.
ג. התנועה תשים דגש גם על האקדמיה בישראל. בכדי לעודד את המחקר והלימודים בנושא בעלי החיים וזכויותיהם יש לתקצב ולתגמל באופן ייחודי כל יוזמה אקדמית הקשורה בו. מדובר בארבע זירות עיקריות באקדמיה:
.1 שילוב בעלי החיים וזכויותיהם בתכניות הלימודים הקיימות. למשל – בפקולטות למשפטים, בפקולטות למדעי הרוח (היסטוריה, פילוסופיה, ספרות, ועוד) ובפקולטות למדעי החיים.
.2 פתיחה של תכניות לימודים חדשות המיועדות ללימוד ומחקר זכויות בעלי החיים. חשיבות הנושא, לצד העובדה שהוא הולך ונעשה מרכזי בתרבות המערבית לאחר היסטוריה של הזנחה – מדגישים את הצורך הברור-מאליו של התמקדות רבתי והשקעה אקדמאית אינטנסיבית.
.3 איסור ומניעת כל ניסויים על בעלי חיים בלימודים האקדמאיים (בעיקר מדעי החיים ורפואה) ובמעבדות המחקר. במקביל לכך לעודד לימודים ומחקר אשר מציעים אלטרנטיבות לניסויים הללו לצד חשיבה מחקרית חדשה.
.4 יש לשים דגש מיוחד על לימודי הווטרינריה: פתיחת בתי ספר חדשים; הרחבת המחקר הווטרינרי הן על ידי הפריטתו לכמה שיותר מיני בעלי חיים, בייחוד מיני בעלי החיים שזקוקים לנו יותר מכל, והן על ידי העמקה מחקרית מפורטת בכל מין ומין; ובניית מערך לימודים מתקדם בכל הנוגע למעמדם המוסרי של בעלי החיים, ולחשיבות הווטרינריה כרפואה מצילת חיים, כמקצוע מקדש חיים.
משרד התרבות –
- לדאבון לב, גם בקרב התרבות ואנשי התרבות הישראליים יש חסך חמור, כרוני, בכל הקשור לזכויות בעלי החיים. אין מודעות מספקת. אין התבטאות מספקת. כמעט ואין פעולה ומחאה למען בעלי החיים.
- תנועת צדק לכל תבקש לקדם ולהנחיל את המודעות לזכויות בעלי החיים במחזור הדם הישראלי גם דרך יוזמה וקידום של עשייה תרבותית בחיי הרוח של ישראל. התנועה מכירה בחשיבות העליונה של חיי הרוח לכל חברה אנושית מתוקנת. התרבות היא שיקוף של מצבה הרוחני והמוסרי של החברה, היא צילום רנטגן של שורשי החברה שעל-פי מצבם ניתן לאבחן את טיבה המוסרי והקיומי, את הלבטים והמאבקים שלה, ולהיטיב לראות לאן מועדות פניה.
א. תנועת צדק לכל תתמוך ותקדם כל יוזמה פרטית או ארגונית לעשייה תרבותית המתמקדת בזכויות בעלי החיים.
ב. תנועת צדק לכל תיזום מלגות ופרסים ייחודיים עבור עשייה תרבותית המתמקדת בבעלי החיים וזכויותיהם בכל שטחי התרבות – בספרות, באמנויות החזותיות, באמנויות הבמה ועוד.
ג. תנועת צדק לכל תיזום כנסים ופעילויות ייעודיות המתמקדות בזכויות בעלי החיים – בשיתוף עם בתי הספר, הספריות הציבוריות, בתי הקולנוע והתיאטראות, המוזיאונים ועוד.
