9. תנועת צדק לכל שוללת מן היסוד ניצול כלשהו של בעלי חיים. בעלי חיים אינם אובייקטים, ואינם נתונים לבעלות מאן דהוא, כי אם בריות מרגישות, חשות ובעלות תובנה. בעלי החיים נושאים בחובם עולם פנימי עשיר, וכל בעל חיים הוא נפש, אינדיבידואל בעל עולם סובייקטיבי, אשר לו רצונות ומאוויים, צרכים, אהבות, פחדים ויכולת לחוש סבל. כל בעל חיים נועד לתכלית עצמו והוא ראוי למלוא החירות למצות את טבע קיומו.
10. התרבות האנושית, בייחוד וביתר-שאת במאה וחמישים השנים האחרונות, התעלמה לחלוטין מן העובדה שבעלי החיים הם אכן בעלי חיים. התעלמות גורפת זו הביאה לייסוד וכינון תעשיות הולכות ומתעצמות הבנויות על ניצול מזעזע וחסר מעצורים של בעלי החיים שאינם אדם. כל ניצול של בעלי חיים ליצירת מוצר כלשהו מוגדר כתעשייה של מוצרים מן החי, גם במקרים בהם חלק קטן עד מזערי מן המוצר מבוסס על ניצול מעין זה.
11. תנועת צדק לכל שוללת מוצרים מן החי מכל וכל. העובדה העגומה, כי התרבות האנושית, ובכללה הישראלית, בנויה ומושרשת על תעשיות ומוצרים מן החי מצריכה תהליך עיקש, ארוך טווח ועמוק של עקירת שורשים.
לדאבון לב, מוצרים מן החי ניתן למצוא כמעט בכל מקום, ובכלל זה:
⦁ בתעשיות המזון;
⦁ בתעשיות ההלבשה וההנעלה;
⦁ בתעשיות הריהוט ואביזרי הבית;
⦁ בתעשיות הרפואיות;
12. מוצרים מן החי מגיעים למדינת ישראל בשתי דרכים: ייצור עצמי של תעשיות ישראליות וייבוא. על-מנת להחליש, למעֵט ולבלום באופן ישיר הן את התעשיות הישראליות הפוגעות בבעלי חיים והן את יבוא המוצרים מן החי לישראל, דרושים ארבעה צעדים עקרוניים:
א. הצרת צעדי התעשיות והיבואנים בחקיקה ובאכיפה.
ב. עידוד וקידום תעשיות ויבואנים שמוצריהם אינם כרוכים בניצול בעלי חיים בחקיקה ובתקצוב.
ג. איסור הולך וגדל על קנייה ומכירה של מוצרים מן החי בחקיקה ובאכיפה.
ד. ולבסוף, היעד: סגירה מוחלטת של כל התעשיות שיש בהן ניצול בעלי חיים ואיסור גורף על סחר במוצרים מן החי.
13. מלבד צעדים ישירים אלה, דרושה, בד בבד גם פעולה עקיפה: חינוך והעלאת המודעות בקרב הציבור, בדגש על ילדינו, באמצעות משרד החינוך, משרד התרבות, המשרד לאיכות הסביבה, ומשרד הבריאות (כפי שיפורט בהמשך).
